top of page

Seductive Psychopath

כל פסיכופת פתייני - Seductive Psychopath הוא דומה לפסיכופת רגיל, אלא שהוא ממוקד בהשגת מטרה מיננית מסוימת מהקרבן. כמו: להוציא כסף מהקרבן. מכיוון שהוא נרקיסיסט, פחדן לגבי עצמו, זהיר כדי לא להיתפס. הוא פועל בדרכים שקטות, בעלות פרופיל נמוך וכאלה שהנזק הנפשי רב מהנזק החומרי. נזק נפשי כידוע בארץ הוא בחינם.




קשה לעלות עליו מראש, הוא יודע לקרוא את הזולת כמו ספר פתוח ולומד כמו כל נוכל, מיהו הקרבן שלו ומה צריך להבטיח לו/לה: עסקים וכסף, מעמד, ילדים, נישואין, פרסום. הוא יפתה את הקרבן להוציא סכומי כסף עליו אבל לא אסטרונומיים. הוא מסתמך בעיקר על הבושה ועגמת הנפש של הקרבן והרצון לשכוח ממנו ואז האלמנט של ההונאה הכלכלית הופך לזניח יותר.

רק בדיעבד, אנחנו מבינים שנפלנו לידי פסיכופת פתייני שידע לתת לנו חברה נעימה, כאילו התעניין בנו, כאילו היה לו עניין בעבודה שלנו.


הקרבנות המועדים הם לרוב אנשים בודדים שניכר בהתנהגותם שהם בודדים זמן רב. אינם מצפים לעזרה , יודעים היטב להסתדר בנבכי המקום בו הם נמצאם. למשל: אישה שטסה לבדה מלווה בכלב קטן ואינה מדברת בסמארטפון עם ילדים או בן זוג. יושבת בשקט, מצוידת בכל הנדרש להטסת הכלב, מחכה להמראה מקסימום מסתכלת/ משחקת בסמארטפון אבל ללא שיחות ווקאליות. מחלקת תיירים או עסקים משמעותית בטיסות ארוכות טווח.

כל אדם, בעיקר אישה, שהיא עצמאית בהתנהגותה ורואים כי החניון, בית המשרדים , שדה התעופה מוכרים לה וכי אינה רגילה שמישהו עוזר לה עם חפציה, איתור רכבה או הקומה הנדרשת, משדרת איתות לפסיכופת הפתייני, שזו קרבן מועדף.


שדות תעופה , קניונים, מגרשי חניה הם שדות צייד של פסיכופתיים פתיינים. הם כאילו " במקרה" עומדים לידה/ יושבים לידה, ושואבים מידע מהיר מבגדיה, סוג הפספורט שלה ומתחילים לנהל שיחה בה הם מבררים בצורה אגבית היכן ואם בכלל יש לו/לה משפחה; "אז אני מבין שבן זוגך/ אביך /אחיך/ילדיך, ישתגעו לראות את הכלב החמוד שלך..", ואז באה התשובה המיוחלת:" לא. אני חוזרת בעצמי הביתה. משפחתי גרה בלונדון". בינגו.


באותה עת, זה נשמע כמו מהלך של שיחה חביב בין זרים שהולכים לבלות כמה שעות יחד אבל בעצם הוא שואב מידע.



המידע עוזר לו למיין את טיב יכולותיו של הקרבן. האם הוא/היא גר בתל אביב? היכן? הדירה בבעלותו? שכיר/ה , עצמאית...הטקטיקה היא לספר הרבה על עצמו ולהרגיע חששות של כסף, ואז ללכוד בשאלות את הקרבן. לדוגמא: " אני איש עסקים שעובד בחברת היי טק עשיתי מספר אקזיטים (מנסה לשדר מוצלחות, לא צריך ממך כסף... )

אני כעת עוסק בעיקר בפעילות צדקה עבור ילדי הפליטים בדרום תל אביב. את מכירה את הנושא? ...כן ...את גרה בת"א? ..מעניין גם אני גר בת"א אבל אני כעת שוכר דירה חדשה. הדירה שלי בפריז ליד ילדיי.

את גרה קבוע בארץ? בדירה שלך? עיצבת אותה לבד? אני מחפש מעצבת לדירה שלי...מעניין את מי לקחת? וכך נאסף המודיעין. עד שבא שלב הבקשה.

שלב הבקשה מחולק לשני חלקים:


נתינה של הנוכל – "בואי אסיע אותך הביתה", כך הוא גם מוודא שלא עבדו עליו. "בשבילי זה כלום..." (נכון, זו העבודה שלו..). "בא לי להזמין אותך, עכשיו למקום קטן בדרום ת"א שאני מת עליו." הנתחנה באה להוריד חששות, הנה וא לא מבקש דבר רק נותן. "אקנה לך תיק בכיכר המדינה..", השקעה שווה. וא"ח יבוא שלב הבקשה בו יפרע הנוכל הפתיין את השקעתו.


בקשה של הנוכל- "תצטרפי אליי למסע התרמה עבור ילדי הפליטים, אני תורם 15 אלף ₪ פחות מ5000 ₪ זה לא יעיל." , "נשארתי תקוע בלי מזומן אני אעשה לך העברה מפריז לחשבון. פעם פעמיים זה קורה בשלישית , הוא מגמגם.. ונעלם. שוב לא מדובר בסכום ששווה לתבוע, הבושה גדולה יותר.





הוא גם לא נעלם ממש מהשטח ממשיך כאילו לשמור על קשר, חושש מעימות, כעס, ביקורת. הוא הרי נרקיס מלך הביצה. ברגע שמתחיל לחץ להשבת הכסף הוא ייעלם בפוזה של נעלב "מה את לא מאמינה לי? אז לא צריך קשר אתך, את פראנואידית ותישארי לבדך.."

מודעות היא עניין משמעותי כאן, שום דבר אינו תמים והפסיכופת הפתיין יודע שאנחנו כונו עדיין מאינים בסיפורי אגדות על אביר ונסיכה. זו קרקע הפעילות שלו.


פוסטים מומלצים
חדש בבלוג
תגיות
ארכיון
עקבו אחרי הבלוג
  • Facebook Basic Square
RSS Feed
bottom of page