דרכי טיפול באנשים שמוגדרים כבעלי אישיות רגישה מאוד-HSP

שאלת הטיפול והאפיונים האנשים המתוארים עם HSP עולה במפגשים רבים שלי עם מטופלים. אנשים רבים חשים כי הם פגיעים מדי, חשופים, כאילו "אין לי עור על הגוף". לרוב לא פשוט לאבחן את התסמונת, כיוון שיש לה מופעים מגוונים, ולפעמים היא נמצאת באינטגרציה עם עוד אתגרים גופניים ונפשיים. העניין האינדיבידואלי הופך הן את האבחנה המבדלת והן את דרכי הטיפול למורכבות. שיעור הסובלים מתסמונת זו באוכלוסייה נע בין 15%- 20%. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין המינים. אם כי אנחנו משייכים ומתייחסים אחרת לגברים או לנשים בעלי HSP.

ראשית אסקור את האפיונים המרכזיים של התסמונת ואציג את מוקדי הקושי באבחון. דרכי הטיפול יוצגו לאחר מכן.

ביטויים של אישיות רגישה ביותר

1. רגישות גבוהה לרגשות, המתבטאת בעוצמות גבוהות של התחושות האישיות. החוויות של עצב או שמחה, הם בעוצמות גבוהות במיוחד. ישנה נטייה לרגשנות יתר גם מחוויות "ניטרליות " יותר, כמו יכולת לפרוץ בבכי מנוף יפה, מסצנה בסרט, או מסיפור. לפעמים אנשים יגידו עליהם, שהם דרמטיים מאוד, או נוטים לעשות פיל מכל זבוב. יש לקחת בחשבון שגם עצב ודכדוך יופיעו ברמות גבוהות מאוד. המאפיין העיקרי הוא התנודות והשכיחות שבה מופיעים הרגשות העזים. רגשנות יתר כלפי אחרים, אנשים עם HSP רגישים לרגשות של אחרים באופן שהם חשים אותם ומזדהים איתם עד כאב. הרגישות הזו מקשה לא פעם לחלוק איתם אירועים ולפעמים עשויה אף להרחיק אנשים מהם. כפי שציינתי הם מושפעים מאוד גם מסרטים, סיפורים ומוזיקה ולכן כדאי לא לחשוף אותם כילדים, למדיה אלימה או בעלת מטען רגשי גבוה מדי (מוות בסרטים). מבוגרים גם הם מועדים לרגשנות יתר שלפעמים מעוררת צחוק ואמפטיה מאחרים ולפעמים כעס ואי שביעות רצון. קשה להם להתנתק מהרגשות המלווים חוויה והמחשבות על-כך. לפעמים חוויות בעוררות גבוהה עשויה להופיע לא רק במחשבות או בהתנהגות אלא גם בחודרנות בחלומות ובדאגה רבה לשלומם של האחרים. זה נדמה כהתפרצויות של התקפי חרדה, אך זה לא הבסיס לקושי. באבחנה מבדלת ניתן לראות אדם עם רגישות גבוהה לאחרים עד כאב ויחד עם זאת יכולת להתמודד היטב עם מצבי חרדה ולחץ בעבודה, עם מנהלים, במלחמה ועוד.

2. רגישות גבוהה לגירויים וקושי לסנן, או למתן אותם. רעשים חזקים, אורות בהירים או ריחות חזקים יכולים להיות מכריעים. אפשר להשוות את המצב למכשיר הקלטה שמקליט שיחה בחדר. המכשיר מקליט את השיחה ובאופן יחסי לעוצמות השונות, את שאר הרעשים הנמצאים בחדר. הוא יקליט את כל הרעשים, ללא אבחנה שהם מיותרים למהות השיחה. המכשיר יקליט את הרעש של המזגן שעובד בחדר, את זמזמום הפלורסנט, את טריקת דלת המעלית, את רעשי הבנייה מבחוץ. כך לגבי אורות חזקים בהירים מול הפנים שאנחנו מדלגים עליהם ואילו הסובל/ת מ HSP לא מסוגל להתמקד בדמות מולו ולנטרל את תחושת האור המציפה. ריחות של תבשילים, ריח פה של בן השיח, ריח רע של אשפה, של צואה בחיתול יהיו חזקים לאין שיעור. התגובות לכל הגירויים עשויה להיות קשה ולא מובנת. בקלות רבה עודף אור, ריחות רעים, טעם שמקושר לריח רע, רעשים עשויים להביא בקלות להקאה, בחילה, סחרחורת, כאבי ראש, התקפי זעם, עילפון, רעד וחוסר תפקוד. מכיוון שזה נראה ונשמע "מוזר" לאחרים, שלא מריחים, לא שומעים, ומווסתים היטב את הגירויים ומאפסים אותם, הסובל מ HSP כבר מילדותו יקבל משובים שליליים שישפיעו על עיצוב אישיותו. הוא ייתפס כנוקשה, שתלטן, מתלונן כרוני, נרקיסיסט, אובססיבי, לא נחמד, מחפש לעשות רע. מכיוון שכך הוא עשוי להיות לא נעים מראש, תוקפני וזועם כי הוא כבר רגיל שלא מבינים אותו והוא כבר מתויג כסוג של בעייתי. מושא ללעג ולכן עשוי להיות ציני, חשדן, מופנם ומסתגר. מחקרים מצביעים על כך ש 70% מבעלי מהתסמונת הם אנשים מופנמים. אפיונים אלה יוצרים שכבה שנייה של אתגרים, שמקשה לא פעם על אבחון הבעיה או שהם נהפכים לבעיה בפני עצמה כמו, התקפי כעס וזעם. רגישות גופנית גבוהה לחומרים, כגון, תרופות, קפאין, אלכוהול, ובעיקר למגע של חומרים שונים על העור. תוויות של בגדים הן אויב. מגע של חול הוא שנוא, דבק דוחה, בד מחוספס, אסון. ההתחשבות בו כילד וכבוגר חייבת להיות די גבוהה, גורם המעורר מנעד של רגשות לא נעימים תמיד, כלפיו. רגשות אלה ישפיעו על כל גידולו והתפתחותו כאדם. תרופות הן פרשה בפני עצמה שכן התגובות עשויות להיות קיצוניות ומידיות. לא תמיד גם רופאים מבינים במה מדובר ורואים באדם הסובל מתחזה, שתלטן כפייתי, שכן הסימפטומים שהוא מראה אינם כלולים במפרט התגובות הידוע להם.

3. עיבוד עמוק של מידע, באופן המקשה על התקדמות בחיים. עיבוד חשיבתי עשוי להיות לפרטי פרטים גם על נושאים שאנשים יודעים "לעבור ולהחליק" אותם. אנשים עם HSP יתקשו "לזרום" הם יעמיקו את החקירה אפילו במילה אחת שנאמרה. לעתים קרובות הם עשויים להיות מושפעים מאוד, ממצבי הרוח שלהם ושל אחרים קרובים. הם רואים ונושמים פנימה אנשים ומצבים. לא פעם קשה להם עם עצמם וגם מי שחי איתם. לפעמים הם מוגדרים כבעלי OCDללא התנהגות כפייתית. באופן שטחי זה עשוי להיראות כנכון, אבל אבחנה מבדלת תגלה שהבעיה איננה במחשבות טורדניות אלא עוצמת הרגשות הנלווים למחשבה מפורטת מאוד. מצב זה עשוי ליצור לא פעם קושי בקבלת החלטות, בעיקר אם ישנן הרבה אופציות לפעולה ותוצאות עמומות שצריך לשקול. הם עלולים להיתפס כ"כבדים", נוקשים, קפדניים או הססניים. רק באבחון מעמיק אפשר להבין את סוג האתגר. כל זה פוגע בדימוי העצמי וגם ביכולת הניעות והגמישות בחיים.

4. רגישות לעומס חושי, ולכן גירוי יתר בסביבות עמומות או כאוטיות עלולים להפוך במהירות לגירוי יתר מכריע, ולהוביל ללחץ, חרדה, כעס, זעף, אדישות או עייפות. הצפה של גירויים איננה מאפשרת תפקוד שגרתי. לכן הקפדה על לוחות זמנים, גירויים ממותנים ותדירים הם הדרך המומלצת לנהל מערכת קשרים עם אדם המתאפיין ב – HSP. לילדים המתקשים לבטא את מצוקותיהם, ויסות ומיתון של גירויים ע"י תיווך של ההורה, יעשה רק טוב למשפחה. לא פעם אפיונים אלא משויכים להפרעות קשב וריכוז ובהחלט ניתן להבין מדוע.

5. צורך בזמן לעיבוד חושי, כתוצאה מכל מה שנאמר עד כה על אנשים עם ,HSP המאפיין הבא הוא רק נדרש חשוב ביותר. אנשים עם HSP דורשים לעתים קרובות, יותר זמן עם עצמם מאשר אחרים, כדי לעבד את החוויות שלהם ולהיטען מחדש. זו איננה התחמקות ממחויבות, למרות שמצבים אלה יכולים להופיע בתדירות גבוהה. זה זמן מנוחה עצבי וחושי. אדם שטיפלתי בו אמר לי:" זה כמו מסך שיורד ואני פשוט נכבה. אולי הוציאו לי את התקע... אחרי זמן אני מתעשת והכול בסדר. לאשתי זה קשה מאוד..."

שיטות טיפול למאפייני HSP

כדי להתאים את הטיפול הנכון ולדעת לבודד את הטיפול במאפייני ה HSP ובאתגרים שנוספו עם החיים כמו התפרצויות כעס, ריצוי, חלימה בהקיץ, הימנעות חברתית, וקושי בקבל החלטות. יש להגיע למומחה שיידע לזהות את הסימפטומים ולהפרידם זה מזה. אין לתסמונת אקמול במובן שיש כדור שאפשר לתת וזה יחלוף. זו תסמונת שהאדם נולד איתה ויחיה איתה כל חייו. טיפול מותאם יכול לסייע בהחלשת הסימפטומים והפיכת החיים עבור האדם וסביבתו, לטובים ואיכותיים יותר. צריך לזכור שעבור כל אדם פרופיל ה – HSP הוא ייחודי ומשתנה גם במהלך החיים.

1. מודעות סביבתית לסינדרום, ומודעות עצמית הם המפתח עבור הילד, משפחתו או בני זוגו ואף ילדיו. הבנת התכונה של רגישות גבוהה, מאפייניה ולמידה על האופן שבו היא משפיעה על האדם יכולה להיות מעצימה ומסייעת בניהול האתגרים שלה. הכוונות הרעות של שתלטנות, כפייתיות, שיוך רוע וזדון, יורדים מעל הפרק כאשר מבינים שהילד מתקשה לאפס את רעשי שקיות הביסלי שפותחים בסביבתו. עוצמת הנגינה של השכן שמנגן על פסנתר, היא אכן שונה מזו של בת הזוג, שגם שומעת אותה, אבל יכולה לסנן את הרעש ולהתרגל אליו. הבנה מעוררת אמפטיה, הכלה , חמלה ואי תיוג שלילי. זה הצעד הראשון הנדרש.

2. פסיכותרפיה לסוגיה, בעיקר כאלה עם מאפייני CBT או SE עשויים לטפל באופן שיטתי בחלק מהאתגרים של חשיבה עוקבת, הצפות מחשבתיות ורגשיות, הזדהות יתר וסחרחרת הרגשות התכופה. ישנם טיפולים פסיכו-נוירולוגיים שמיועדים בעיקר לילדים ועוזרים להם להגיע לוויסות חושי משופר.

יצירת קשר עם מטפל, שיתוף בתחושות שהתסמונת מעוררת וחקירה של החלקים הלא-מודעים והרוחניים מומלצת אף היא.

טכניקות מיינדפולנס והרפיה עשויות לסייע מאוד בהשתלטות על תחושות גירוי היתר והוויסות החושי הנדרש כדי לתפקד באופן נורמטיבי. תרגולים כגון: מדיטציה, יוגה, מוזיקה מדיטטיבית-מונוטונית, ונשימות עמוקות יכולים לסייע בוויסות העומס החושי, רגשי ומחשבתי.

קבוצות תמיכה חברתיות לאנשים עם תסמונת HSP יכולה לספק תחושה של הכלה, הבנה וחמלה. הם יכולים להרגיש פחות "מוזרים" ומבודדים בחוויותיהם. הדבר החשוב שלמדתי ממפגשים כאלה, זו למידה של פתרונות שאנשים מצאו לעצמם בחיי היום יום. מכיוון שהתסמונת לא תמיד מאובחנת בצורה מדויקת, הדרך הנכונה ללמוד עליה היא ממטופל ולא ממטפל...

3. התאמת אורח החיים הוא אחד התנאים המבטיחים חיים איכותיים יותר. באופן כזה אפשר להפחית עבור ילד חשיפה למרקמים, ריחות, גירויים רגשיים, תאורה מותאמת ומניעת הרבה מאוד סבל וקשיים. הבטחת זמן מספק לרגיעה ושינה. קיום שגרה טובה ונוחה ימנעו זעם, תסכול והתפתחות של מנגנוני הישרדות כאובים. הקפדה על שינה בריאה, תזונה נכונה, פעילות גופנית ככל שאפשר, הם תנאי לחיים טובים יותר. ביצוע שינויים סביבתיים בסביבה האישית, כמו שינה בחדר פנימי המפחית את רמות הרעש של הבית או השכנים. החלון בחדר לא יכול להיות מול העיניים ועם אור מסנוור בבוקר, ובכלל שימוש בווילונות ובתאורה רכה הם הכרחיים. יצירת מרחב לימוד ומשחק נוח, דל בגירויים ומרגיע. הורדת תוויות מבגדים, בדים רכים ונעימים הם חובה. לפעמים ילדים עם HSPלא מסוגלים ללבוש בגדים ארוכים ובטח שלא ג'ינס. לפעמים נטילת צפרניים, מריטת גבות, גילוח עמוק, ותספורת מעוררים כאב גדול. עבור ילד צריכה להיות הקשבה לצרכים האלה ללא ביקורת או לעג.

בבית הספר יהיה קושי מסוים בעבודה עם קבוצת ילדים צוהלת וצווחת. אפשר לצוות ילד/ה כאלה לזוג ולא לרביעייה. אפשר לתת להשלים את חלקו מהבית או מהמחשב. גם כאן הבנה מצד הצוות החינוכי של האתגרים ומציאת פתרונות הולמים יעזרו מאוד.

עבור מבוגר, זו ההבנה שהוא לא יכול להיות טלפן במרכז שרות, לעבוד כמתדלק בתחנת דלק, לעבוד ב Open space , לנהל ישיבה בצעקות ובטח לא בזום צעקות. עבודה מהבית, או ממשרד עם קירות עדיפים. עבודה או למידה בזום פרטניים או עם אדם אחד נוסף, עדיפים שכן אפשר לנטרל בקלות רעשי רקע. למבוגר כמו לילד חשובה שגרה שבה הוא יודע לאילו אתגרים עליו לצפות ולהתכונן אליהם נפשית. לדעת לבקש פרקי זמן קצרים להפוגה מחוץ לכיתה או למשרד. לפעמים ההופעה הפיזית שונה וכדאי להסביר לסביבה ובקבלה לעבודה על התסמונת. כבר אמרנו, מודעות עוזרת מאוד. חשוב לציין כי מחלק גדול של התסמינים סובלים גם אנשים אחרים, אלא שהם בעוצמה אחרת או מופיעים כתופעה בדידה ולכן המבוגר עשוי לזכות בהבנה ואהדה אם ישתף... ביום קר וגשום בחורף, הלך מטופל בן 24 לרופאת המשפחה לבקש תרופה מסוימת. היא ראתה שהוא לובש מכנסים קצרים וסנדלים, שיער ראש מלא, צפרניים לא גזורות וסרבה להמשיך לטפל בו, ללא בדיקה פסיכיאטרית. ההסברים שלו לא הועילו, והוא נאלץ להמתין עד שהפסיכיאטרית ראתה אותו, קראה מכתב שצרפתי, ונתנה חוות דעת על אדם נורמטיבי.

4. הצבת גבולות מגיל צעיר. ללמד את ילדכם או את עצמכם, לתמוך בעצמכם וללמוד להציב גבולות לסביבה. לדעת לשרטט גבולות אישיים של מה אפשרי ומה לא. לדעת להסביר מה קורה לכם ומה תוכלו לעשות. למשל, למרות שמטופל שלמד כיתות י"ג וי"ד כדי להיות טכנאי כטבי"ם , במפגש עם הכלים בהאנגר הוא התחיל לחוש סחרחורות קשות עד עילפון והקאות מהריחות החריפים עבורו. לאחר שהתגבר על תחושות ההחמצה והכישלון, ותגובות המפקדים שלא הבינו את מצבו, הוא עמד על זכויותיו לפסילת מקצוע צבאי והעברה לתפקיד אחר. היכולת לתמוך בעצמי, גם אם אין הבנה בסביבה לבעיות הייחודיות הללו, היא תנאי חיוני עבור מתמודדים עם HSP כדי להגן על האנרגיה, הנפש והרווחה הרגשית שלהם.

בזוגיות זה אתגר די מתיש ולא פעם אנשים עם תסמונת HSP מוצאים את עצמם בבדידות בחייהם, או גרושים. לפעמים הפירוד הוא לא אסון אלא להיפך הצלה גדולה לכל המשפחה. כעת יכול האדם לחיות עם עצמו בדירה שבחר והיא מותאמת לאתגריו. לראות את הילדים שלו במינון שהוא יכול לעכל את כל רעשי הרקע מבלי להשתיק אותם. לחוות קשר עם בת זוגו במינון שהוא יכול לספוג ואז להיפרד לשינה בדירות נפרדות. זה מצריך ראש אחר אבל מי אמר שזה מוצלח בסופו של דבר?

5. טיפול תרופתי גם הוא נמצא כיעיל במצבים בהם יש התרחשות במקביל של דיכאון, חרדות, והפרעות חשיבה. חשוב לשקול את העלות-תועלת של התרופות ואם הן אכן מועילות, מקדמות חיים איכותיים יותר, התגברות קלה יותר על סימפטומים, יכולת לחיות בזוגיות ולא להתגרש. אני לא רואה מניעה, נהפוך הוא, לפעמים זו ממש הצלת חיים.

אם האדם המתמודד עם HSP היה צריך לקחת תרופה להורדת לחץ דם גבוה, האם הייתה קמה שאלה? אם היה צריך תרופות להורדת כולסטרול בצד דיאטה, האם הוא לא היה נוטל? כך גם כאן. כדאי לשקול תרופות המקלות על עומס מחשבתי וטורדני, על מצבי רוח מתחלפים בקצב גבוה ועוד.

תרופות לקשב וריכוז עשויות במקרים מסוימים להחליש חלק מהסימפטומים ולסייע לילד בבית הספר ולמבוגר בעבודתו. מינונים נמוכים של תרופות עשויים להקל מאוד ואפילו מה שנקרא "תת מינון" עוזר. כדאי לשקול כל פתרון בהתאם למצב ולתוצאה המתקבלת.