למה כאשר אנחנו פורקים כעס זה לא עוזר?

אחת השאלות הגדולות ביותר בעולם הטיפול. האם יש תועלת בשחרור כעסים עם חברים או בטיפול, או שעדיף לפנות לטכניקות אחרות.

ה(2024) Ducharme בוחנת את הסוגייה במאמר העוסק בשאלה האם שחרור קיטור (venting) – ביטוי של כעס או תסכול בפני אחרים – הוא תהליך בריא או שמא יש לו השפעות שליליות?

רבים מרגישים סיפוק ואפילו תחושת הקלה כשמשחררים קיטור, בין אם מדובר במצוקות קטנות או בעיות גדולות בעבודה ובחיים. עם זאת, מחקרים מתחילים להטיל ספק ביתרונות שבשחרור קיטור באופן חופשי, וטוענים כי זה עשוי דווקא להזיק.

הסכנות בשחרור קיטור לפי מחקרים עדכניים

פרופ' בראד בושמן, טוען במאמר כי שחרור קיטור הוא לא רק חסר תועלת אלא אף מזיק. שחרור קיטור יכול להוסיף "דלק למדורה" ולהגביר את הכעס במקום להפחיתו. בעבר, פסיכולוגים האמינו בתיאוריית הקתרזיס, אשר גורסת כי עדיף לשחרר רגשות שליליים מאשר להחזיק אותם בפנים. עם זאת, מחקרו של בושמן משנת 2002 מצא שכאשר אנשים מבטאים כעס, לדוגמה, על ידי מכה בשק אגרוף, הם רק מגבירים את תחושות הכעס והתוקפנות שלהם.

בנוסף, המחקרים מצביעים על כך שכעס עלול להיות מזיק לבריאות הנפשית ואולי אף לבריאות הפיזית. פרופ' קוגל, מסבירה במחקרה כי הנטייה לנתח שיחה מתסכלת או הערה משפילה מובילה לרומינציה – התמקדות ממושכת במחשבות שליליות – אשר יכולה להעצים את תחושת הכעס והפגיעה.

אסטרטגיות התמודדות חלופיות שמובילות לרווחה נפשית

במקום שחרור קיטור, מחקרים מראים כי טכניקות התמודדות כמו קבלה, שינוי חיובי של המצב, ואפילו הומור, עשויות לשפר את תחושת הרווחה הנפשית. הפעולה הרצויה היא להקטין את רמת ההתרגשות והתגובה הפיזית לכעס, במקום להעצים אותן. לדוגמה, מדיטציה, יוגה ונשימות עמוקות נמצאו כיעילות יותר לפיזור הכעס מאשר ביטוי כעס חיצוני. יתרה מזו, אפילו ריצה – אשר רבים תופסים כפעילות מפחיתת כעס – עלולה להעצים את תחושת הכעס בשל ההשפעה הפיזיולוגית שלה על הגוף.

למרות כל זאת, ישנו קושי מובן להימנע משחרור קיטור כאשר הכעס נמצא בשיאו, ובושמן מציין כי הרבה אנשים מרגישים הקלה זמנית לאחר פעילות כמו מכה בשק אגרוף, גם אם מדובר ברגש חולף.

 השפעות שליליות של שחרור קיטור בפני אחרים

שחרור קיטור בפני חברים או בני משפחה יכול לתת תחושה טובה, במיוחד כאשר האדם המקשיב מאשר את נקודת המבט שלך. זה יכול לעזור לאדם הכועס להרגיש שצידדו בו. עם זאת, השפעה זו היא זמנית ולמעשה עשויה להיות מזיקה בטווח הארוך. כאשר השחרור נעשה בכוונה להרע, ולהציג אדם אחר באור שלילי, או כאשר מדובר על אותה תלונה שוב ושוב מבלי לנסות להמשיך הלאה, זה עלול להשאיר את האדם תקוע בכעסו.

המחקר גם מדגיש כי ישנה חשיבות למי מקשיב לך בשחרור הקיטור. מחקר משנת 2023 מצא כי אנשים עם רשתות חברתיות גדולות הרגישו לעיתים קרובות רע יותר אחרי ששיתפו את הכעס שלהם, לעומת אנשים עם מעגל חברתי מצומצם. ייתכן שאנשים עם מעגל חברתי רחב נוטים לשתף את הכעס שלהם עם אנשים שלא תמיד מגיבים בצורה חיובית, בעוד שאנשים עם רשתות קטנות יותר בוחרים בקפידה את האנשים איתם הם משתפים ויכולים לסמוך על תגובותיהם.

טכניקות נוספות לניהול כעס

במקום להתמקד בפרטים שמכעיסים, מומלץ לנסות לראות את המצב מנקודת מבט רחבה יותר. בושמן מציע את טכניקת "הזבוב על הקיר," שמזמינה אנשים כועסים לדמיין את עצמם כצופים מהצד באירוע שהכעיס אותם. מחקר משנת 2019 מראה כי עדיף לנסות למצוא משמעות כללית בסיטואציה המכעיסה מאשר להתמקד בפרטים הקטנים.

בנוסף, מחקר של פרופ' אנדרסון, מציע כי הדחקת מחשבות שליליות יכולה לעזור להפחית את עוצמתן. במחקר מ-2023, הוא מצא שכאשר אנשים נמנעו מלחשוב על דברים מפחידים או מכעיסים, מצבם הנפשי השתפר. הוא מציין שהדבר עשוי להיות נכון גם כלפי כעס: העיסוק במחשבות שליליות עלול להעמיק את הקישוריות שלהן במוח ולהקשות על שליטה בכעס.

השפעת הרעב על כעס

נסיים בנקודה העוסקת בכעס שנובע מרעב ("hanger"). תופעה זו נתמכת מדעית, ומחקרים מציעים שכעס ורעב יכולים להיות קשורים זה לזה. לכן, כאשר מרגישים צורך להתלונן ולהביע כעס, יכול להיות יעיל לשקול הפסקה לאכול משהו ולנשום כמה נשימות עמוקות במקום להתפרץ.

סיכום

בעוד ששחרור קיטור עשוי להרגיש טוב באופן רגעי, המחקרים מציעים כי הוא לא בהכרח מועיל לטווח הארוך ואף עשוי להזיק. דרך התמודדות טובה יותר היא להשתמש בטכניקות מרגיעות כמו מדיטציה, יוגה, נשימות עמוקות, שינוי חיובי של הסיטואציה או בחינת הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר.