מוח של פופקורן (Popcorn Brainׁׂ) תופעת חוסר קשב אצל כולם

האם שמתם לב שהזיכרון שלכם מטושטש יותר? שקשה לכם להתרכז בקריאה של ספר? האם אתם צופים בטלוויזיה, מדברים בטלפון או גולשים, יחד עם הקשבה לאחרים בסביבה? רוב הסיכויים שיש לכם  "מוח של פופקורן".

"מוח של פופקורן" או Popcorn Brain זו תופעה המייצגת שלל סימפטומים של חוסר ריכוז,  מחשבות קופצות ומשתנות במהירות, בדומה לגרעיני תירס שקופצים במחבת חמה. המטאפורה ממחישה את מאבק המוח להתמקד בעידן שבו הוא מותקף ללא הרף על ידי גירויים דיגיטליים, כשהוא חפץ בחידוש תמידי ומתקשה לשמור על ריכוז במצב זה. למרות שהמונח אינו מוכר רשמית כהפרעה רפואית, הוא מתאר חוויה נפוצה בעידן הדיגיטלי, העוסקת במתן תשומות לב קצרה יותר, קשיי ריכוז, קשיי זכירה וחשיבה מקוטעת.

ההשלכות של "פופקורן בריין" בולטות במיוחד בקרב צעירים, שגדלו בסביבה שוקקת טכנולוגיה דיגיטלית. מצד אחד, הם מיומנים יותר בריבוי משימות בפלטפורמות דיגיטליות שונות, מצד שני, מיומנות הדילוג והקפיצות שהן תנאי ל"היות בעניינים", מפריעות ליכולתם לחשוב בצורה עמוקה, עם ריכוז וחשיבה אנליטית ממוקדת. יש לכך השפעות על התפתחות המיומנויות הקוגניטיביות, בעיקר בכישורי חשיבה עמוקה, ניתוחים ועיבוד מידע המצריכים הכללה, הפרדה, בניית מודלים חשיבתיים, הקריטיים ליכולת ללמוד ולרכוש השכלה רחבה. בצד הרגשי- התפתחותי נפגעים כישורי חיים מהותיים כמו, פיתוח סבלנות וציפייה לקראת הישגים, רוגע, הכלה, המתנה ובנייה מדורגת של תהליכים.

להלן תיאור של אימא על חוויות אחה"צ שלה עם בנה:

הוא מגיע וטס ישר למחשב פותח לראות מי כבר מחובר לאחד מהמשחקים הקבוצתיים. במקביל היא שואגת לו שילך לרחוץ ידיים, ילך לשירותים וישב לאכול. אין מענה... כעבור דקות הוא צועק שכבר עשה שיעורים בבה"ס, אין לו חוגים היום והוא כרגיל לא רעב. היא מתקרבת אליו והוא אפילו לא שם לב. ביד אחת הוא עם הקונטרול לאקס בוקס במחשב, הטלפון שלו פתוח על הברכיים ובטלוויזיה סדרה בנטפליקס שהוא צופה. עיניו מזוגות הוא לא שם לב שהיא שם. היא אמרה לי: הוא נראה כמו מסומם. מבט לא ממוקד, הוא אימפולסיבי, משעמם לו במהירות, הוא אטום לסביבה ועיניו וידיו נמצאים בכל המכשירים, גם כשאני מדברת איתו על דברים חשובים. יואב הוא בן 12.  

זו מציאות שרווחת בבתים רבים ולא רק אצל ילדים ובני נוער, מבוגרים רבים מבלם כך שעות רבות וארוכות. זו מציאות מודרנית שמשקפת את השינויים בקשב, בתפיסה, בזכירה ולמידה. חלוקת קשב ועיבודי מידע במוח צריכים להסתגל להצפת מידע, תיעדוף, סיווג, שמירה ושליפה של המידע. כתוצאה מהשפעת מדיה חברתית ממכרת ועדכוני חדשות שאינם נגמרים, מוחנו מסתגל בדרכים שלא נתקלו בהן קודם לכן, יחד עם שינוי התנהגותי ורגשי.

יתר על -כן, פלטפורמות דיגיטליות רבות, בעיקר מדיה חברתית ומשחקים, מעוצבות כך שיהיו ממכרות ומעודדות תגובות מהירות, קצרות וללא עיבוד חשיבתי, גורם המחזק את ההתנהגויות האימפולסיביות, חסרות הסבלנות, חשיבה מקוטעת, קטיעות בהצגת נושאים, יושבים בדיון חשוב והעיניים פוזלות לנייד ולהודעות על השעון או במכשיר. מנהלים, מורים, הורים, רופאים מודים כי הם קוראים את שתי השורות של הכותרת בראש מאמר ועוברים הלאה. רבים ממטופליי מודים כי כאשר הם נמצאים עם הילדים באחה"צ של כיף, הם גולשים במדיות חברתיות, כותבים וקוראים הודעות בוואטסאפ, מדברים בטלפון, מנדנים את הילד, חוצים כבישים, נוהגים, צופים בסרטוני Reels, עורכים קניות, כותבים הערה כלשהי באחת המדיות ופתאום מתעוררים לגלות שהם כבר בבית ושכחו חצי ממה שהיו צריכים לקנות.

מנהלים מספרים כי הם מקבלים עצות מיועצי התקשורת שלהם: אל תכתב/י מסמך שעולה על 500 מילים, אף אחד לא יקרא.. אין לאף אחד סבלנות וזמן. 300 מילים זה אידיאלי.

תכתב/י כותרת קצרה ומעוררת סנסציה אחרת לא יקראו. אם את/ה רוצה שיקראו זה חייב להיות שומט לסת. אם את/ה רוצה להצליח תעברי לטיקטוק בסרטונים מטורפים בלי יותר מדי מילים לחשוב עליהן, צבעים, מוזיקה, צורות. מסר קליט, פשוט וברור. בעצם מסר שטוח.

תשעת האפיונים של "מוח פופקורן"

1. טווח קשב מקוצר, זה הסימפטום המובהק ביותר של 'מוח פופקורן'. טווח הקשב הופך למקוצר באופן ניכר. התמקדות במשימה בודדת לתקופות ממושכות, זה אתגר, ואנשים חשים צורך לעבור במהירות לפעילויות אחרות. זה ה"משמעם לי" של ילדים, כאשר הם בהפסקת מדיה.

2. קושי במיקוד עמוק, לצד טווח קשב מקוצר, יש לרוב קושי אולי אפילו מאבק פנימי לעסוק בחשיבה עמוקה וממוקדת. משימות הדורשות ריכוז מתמשך, כמו קריאת מאמרים או ספרים ארוכים, הופכים למאתגרים במיוחד עד שצעירים רבים שאינם מאובחנים כבעלי קשב וריכוז, מבקשים בתקופות של ליודים ובעיקר בתקופות של בחינות, לקחת תרופות כמו ריטלין ודומיהן. היכולת להתמקד לאורך ימים וחדשים הופכת לקשה.

3. אימפולסיביות מוגברת, עצבנות, כעסים וצעקות,  הכמיהה לגירוי מתמיד יכולה להוביל לאימפולסיביות מוגברת, כאשר אנשים בכר רוצים להיות שוב מחוברים און-ליין. הם בודקים לעתים קרובות את הטלפונים, קוראים שוב הודעות, נכנסים למדיה החברתית או פלטפורמות דיגיטליות אחרות, לעתים רבות ללא מטרה ספציפית. זהו אחד מאפיוני ההתמכרות. ישנו פער עצום בין העניין המיידי שמספקות המדיות והמשחקים לבין השעמום בישיבה ארוכה בעבודה, ביום של הרצאות או לימודים, האזנה לביקורת של בן משפחה... העיניים והידיים מחפשות את הטלפון.

4. דפוסי מחשבה מפוצלים, סימפטום מובהק של 'מוח פופקורן'. פליטות פה לא מחושבות, שכחה של הנושאים שרצינו להציג באמצע השיח בעיקר אם הנושא לא הכי מרגש בעולם. קושי למצוא את המילים המדויקות ולבטא את המחשבות או להשלים משימות ללא הסחת דעת.

5. הסתמכות יתר על מכשירים דיגיטליים, הסתמכות יתרה על סמארטפונים, מחשבים ומכשירים דיגיטליים אחרים לצורך בידור, מידע ואפילו משימות בסיסיות יכולה להיות סימפטום, שכן מכשירים אלו הם מרכזיים בפיתוח ובחיזוק של 'מוח פופקורן'. מי מאיתנו לא כעס על ה Waze  שסובב אותו לשווא בדרך שאנחנו מכירים? אנחנו כבר לא זוכרים מספרי טלפון של בני משפחה וקרובים, לא מסתכלים במפות ומתכננים מסלול, לא נוסעים הבייתה בלי אפליקציה כלשהי כחבר לדרך.

6. פגיעה באינטליגנציה רגשית וחברתית, צריכה דיגיטלית קבועה ורבה משפיעה על האינטליגנציה הרגשית והחברתית. אנשים מתקשים בהדרגה לקרוא ולהגיב לרמזים רגשיים באינטראקציות בחיים האמיתיים בשל התרגול המופחת וההסתמכות על צורות תקשורת דיגיטליות.

7. רמות חרדה ולחץ מוגברות, זרימת המידע המתמדת והצורך להישאר מחובר ברציפות יכולים להגביר את רמות החרדה והמתח. זה נכון במיוחד כאשר אנשים מרגישים צורך לקרוא מיד את ההודעות הקופצות ש שלל האתרים, לעקוב בזמן אמת ולהגיב לקליפים וידיעות. חלילה לא להיות בעניינים, לא לדעת, לא להיות חלק.

8. קושי בקבלת החלטות, מצב 'מוח של פופקורן' יכול להתבטא גם בתהליכי קבלת החלטות. עומס המידע והאפשרויות הרבות מדי, תגובות של טוקבקיסטים, עלולים להוביל לחוסר החלטיות או להעדפה של החלטות מהירות ואימפולסיביות ולא לבחירות מחושבות היטב.

9. שינוי בדפוסי השינה, גירוי יתר של המוח עקב זמן מסך מוגזם במיוחד לפני השינה, התרגשות ממשחק, תחרותיות גבוהה שמזרימה אדרנלין מייצרים עוררות גם למי שמאוד עייף. קשה להירדם, גם במיטה הראש עסוק... השינה חסרת מנוחה או שינויים בארוך השינה.

השאלה אם זה טוב או רע היא כבר שאלה על רכבת שיצאה מהתחנה. זה בדיוק גם מסביר מדוע קל לשכנע מילונים בעולם לעמוד בצד הפלשתינאים בסכסוך. למי יש כוח, סבלנות, זמן ויכולות קוגניטיביות היום, לקרוא ספרים ופרוטוקולים על הסכסוך הערבי-יהודי? סרטון וכותרת, זה המסר וזה מספיק.

מסרים עוצמתיים, צבעוניים, עם כיתוב מינימלי רצוי שיר, עובדים ומחלחלים כעובדות ואמת. זה העולם כעת. המוח עייף ומכור לגירויים. מי שמבין את התהליכים האלה לעומקם יכול להניע מיליוני אנשים בעולם.

מה ניתן לעשות למי שמרגיש מכור למדיות, לפגימה בזיכרון, תוקפנות והגנה על אורח החיים שנקרא Chronically On-Line, למי שמרגיש שהזוגיות שלו נהרסת, התקשורת שלו עם ילדיו נעלמת?

אסטרטגיות להתמודדות וטיפול בתופעת Popcorn Brain

הכוונה היא ליצור איזון בין העולם הדיגיטלי הממכר לבין רוחה בחיים האישיים והמקצועיים

1. ניתוקים דיגיטליים מתוזמנים: קביעת זמנים בהם לא משתמשים כלל במכשירים דיגיטליים כל בני הבית, על מנת לעזור לשחזר את היכולת להתרכז ולהירגע מהעומס התמידי של מידע. זה יכול להתחיל במהלך ארוחות או לפני השינה. בחלק מהיום שבו ההורים מגיעים הבייתה ויש הפסקה בצריכת מדיה לפרק זמן שנקבע. בחלק מהשבתות ובחלק מהחגים. ברור כי צריך לארגן פעילות חלופית, כמו נסיעה לים, הקמת מחנה, עזרה באירוח ועוד. קציבת זמן מסכים לבני הבית ואין לעבור את הזמן הזה.

2. צמצום צריכה של מידע דיגיטלי מאתרים ספורים ללא קפיצות בין מספר אתרי חדשות, אח"כ טלגרם, טלוויזיה ועוד. ממילא מה שבאמת חשוב יובלט וידון בהרחבה. הצורך בשליטה על אין סוף ערוצי ידע בעיקר חדשות הוא הרסני לבריאות הנפש.

3. שימוש מודע ומבוקר בטכנולוגיה; בחירה בפעילויות מקוונות שמקדמות למידה והעשרה ולא רק בידור חולף, ובהקפדה על חשיפה מוגבלת למסכים. שימוש במדיה לצורך התפתחות אישית שמצריכה ריכוז והעמקה כמו קורס לאנימציה, לגרפיקה, למידת שפה, למידת בישול, התעמלות, למידת תכנות, עריכת  מצגות, סרטי וידיאו ועוד.

1. שימת דגש על טכניקות לשיפור הריכוז כמו מדיטציה, יוגה, תרגילי נשימה עמוקה, ואימוני Mindfulness. אלו מסייעים להאט את קצב החשיבה ולשפר את היכולת להתמקד לאורך זמן.

2. הפחתת התלות במכשירים דיגיטלי; שימת דגש חזק והפניית הפעילות באופן מכוון לפעילויות שמחזקות ריכוז, דמיון, חשיבה, המתנה כמו קריאה בספרים פיזיים. הגברת הפעילות הגופנית לפחות שעיים וחצי בשבוע כולל תרגילים של העלאת דופק. ובין החשובים ביותר, בילוי עם אנשים באופן פיזי לפחות פעם בשבוע.

3. במצבים בהם יש ערוב של בעיות קשב וריכוז או הפרעות חשיבה יחד עם תופעות של "מוח של פופקורן" כדאי להיוועץ במומחים בתחום.

המטרה של אסטרטגיות אלו אינה רק להתמודד עם האתגרים שהטכנולוגיה מציבה בפנינו אלא גם לשפר את איכות החיים על ידי יצירת איזון בריא בין העולם הדיגיטלי לבין חיינו הממשיים. זהו שינוי חשוב שיכול לתרום לבריאות הנפשית וליכולות החשיבה שלנו בטווח קצר וארוך.

1. Carr, N. (2010). The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains. W. W. Norton & Company.

2. Greenfield, S. (2015). Mind Change: How Digital Technologies Are Leaving Their Mark on Our Brains. Random House.

3. Loh, K. K., & Kanai, R. (2016). How Has the Internet Reshaped Human Cognition? Neuroscientist, 22(5), 506-520.

4. Spitzer, M. (2017). Digital Dementia: How We and Our Children Are Heading for a Mental Breakdown. Beuth Verlag GmbH.

5. Uncapher, M. R., & Wagner, A. D. (2018). Minds and brains of media multitaskers: Current findings and future directions. Proceedings of the National Academy of Sciences, 115(40), 9889-9896.

6. Wolf, M. (2018). Reader, Come Home: The Reading Brain in a Digital World. HarperCollins.

7. Zhang, W., & Zhang, L. (2020). The Influence of Smartphone Use on Cognitive Load and Attentional Distribution. Frontiers in Psychology, 11, 1793.